Monday, May 26, 2025

 

מילותיה של נעמי שמר מהדהדות אצלי כבר הרבה זמן, כאילו נכתבו ממש עתה, בימינו, כמו דברי נבואה שנעמי חזתה לנו למציאות של השנים האחרונות.

המילים האלה מהדהדות בכל חג. בכל אירוע משמח. בכל פעם שהעזנו לברך על משהו טוב. בכל רגע של הודיה על חסד שחווינו. בימי עצמאות ובימי הולדת. מכל תינוק שנולד. בכל עת של נחת. בכל מפגש עם האנשים הנפלאים של ארצנו - הגיבורים, המתנדבים, בעלי החסד והלב הרחב והרגיש אוהבי הבריות, העם והארץ. בכל פעם שנהננו מפרחי חורף או אביב ומעץ פורח בניסן ואילן שנותן לנו מפירותיו. בכל פעם שנפעמנו ממראה קסום או מוסיקה מרוממת. בכל פעם שחווינו משהו שממלא נשמה כואבת בכוחות חדשות והכרת הטוב.

אולי זה הנפש החסידי שעבר אלי בגנטיקה ממשפחת אימי. אולי זה פשוט משהו עמוק בתוך הנפש היהודי, מנגנון כזה של השרדות ששמר על אבותינו בכל דור ודור שקמו עלינו לכלותינו אבל בכל זאת המשכנו לשיר את מזמור לתודה ועל הניסים ולחגוג את חגינו עד כמה שהמצב אפשר לנו.

בכל דור ודור השמחה שלנו היא המחאה שלנו ובכל דור ודור אפילו בזר הפרחים הכי יפה יש קוץ אחד או שנים כמו שבשיא שמחת החופה אנחנו בכ"ז שוברים את הכוס ומעלים את ירושלים על ראש שמחתנו.

וכך גם ההפך, אפילו בתוך הזוועות של מגילת איכה יש ניצוץ של תקווה ואפילו בימי חורבן בית המקדש, כשחכמי הדור ראו בשועל יוצא מאתר קודש הקודשים ופרצו בבכי מהמראה המזעזע רבי עקיבא פרץ בצחוק כי כבר חזה את גאולת עם ישראל וירושלים.

על ראש שמחתי

מילים: נעמי שמר
לחן: מתי כספי

על ראש שמחתי
ענדתי זר,
זר פרחי שדה,
עם קוץ אחד או שניים.

יצאה שמחתי
לחולל בחוצות,
ברגל יחפה
בתוך הצהרים.

תפסוה השומרים
הסובבים בעיר,
מה את רוקדת ככה,
ועל מה יצהל קולך?
מוטב שתשירי שירי מחאה,
זה מה שהולך עכשיו,
זה מה שהולך.

אמרה שמחתי
אני ארקוד וארקוד,
עם זר פרחי שדה
וקוץ אחד או שניים
כי השמחה שלי
היא המחאה שלי,
ברגל יחפה
בתוך הצהרים.

אמרה שמחתי
אני אשיר וארקוד,
עד צאת נשמתי
כי השמחה שלי
היא המחאה שלי
והיא כוחי האמיתי.

No comments: